את המונח למידה מרחוק הכרנו עוד טרום משבר הקורונה, אולם בעידן הקורונה קיבל המושג משנה תוקף, ונראה כי מדובר בשיטת לימוד אשר מערכת החינוך חותרת ליישומה ביתר שאת, וללא ספק שיטה שתיוותר גם הרבה אחרי שווירוס העטלפים המאיים יחלוף מן העולם.
בשל עברה של מדינת ישראל הכולל מלחמות ואירועים ביטחוניים, ניתן היה לצפות למוכנות של מערכת החינוך המורגלת באירועי חירום. מערכת החינוך בישראל אמנם ביצעה מעת לעת תרגולי למידה מרחוק, כהכנה לימים בהם הדבר יידרש מכל סיבה שהיא, אך התוצאות בזמן אמת היו רחוקות מלהיות משביעות רצון. הקשיים האופרטיביים והטכנולוגיים לצד חוסר המוכנות הכללי נתקלו בתלמידים ובהורים המתקשים להסתגל, והתוצאה הייתה יצור כלאיים המרתק מורים, תלמידים והורים למסכים בשגרה משונה, הכוללת שיטוט בין מספר מערכות ומעט למידה בפועל.
בשיח עם מורים ואנשי חינוך, הורים ותלמידים, נמצאו מספר אתגרים עיקריים בפלטפורמת הלמידה מרחוק:
האתגר הטכנולוגי
הקושי הטכנולוגי פגש מורים, הורים ותלמידים כאחד, במערכות דיגיטליות לא מוכרות ועתירות תקלות. חלק מן המורים הציגו יכולות טכנולוגיות נמוכות ונזקקו בעצמם לעזרה, ללא יכולת וכלים לקבל תמיכה טכנית; בעוד ההורים מצאו עצמם מתפעלים תקלות בחיבור, עוברים בין מספר מערכות שחלקן לא מוכרות, ולא אחת פשוט מוותרים.
יצירת תכנית לימודים מותאמת
בלמידה הפרונטלית נעשה שימוש במגוון של כלים, תצורות למידה וטכנולוגיות, במטרה ליצור תכנית לימודים מעשירה, אשר תקנה לילדים את מאגרי הידע וכישורי החיים להם הם זקוקים. בלמידה מרחוק ובפורמט הטכנולוגי המוגבל שנוצר, הוקצה מקום בחלק ניכר ממוסדות הלימוד למקצועות הליבה בלבד, ובעיקר לתהליכי למידה המהווים חזרה ותרגול, ותוך קושי מהותי ביצירת למידה אפקטיבית או חדשה. כל אלו יצרו ניתוק מן התכנית הלימודית הקיימת ללא חלופה מבטיחה.
יצירת אינטראקציה לימודית וחברתית
בתי הספר ומסגרות החינוך מיועדים ללמידה, אולם לא פחות חשוב מכך לקיום אינטראקציות חברתיות, השתלבות, ורכישת כלים להתנהלות במסגרות חברתיות. כל אלו מאבדים מכוחם בישיבה למול המחשב בבית. האפשרות להשתיק כיתה שלמה בלחיצת כפתור היא אולי חלומו של כל מורה, על מנת שיוכל ליצור שקט ואווירת למידה, אולם בפורמט הקיים מדובר בתעתוע ולא יותר – זאת משום שההשתקה ב"זום" אינה מבטיחה כי התלמיד אכן שקט וקשוב, ויתרה מזאת, מבטלת גם את האפשרות להגיב, לשאול באופן חופשי, ולנהל דיון טבעי. כמובן שגם החוסר בהפסקות, בשיעורי ההעשרה ובפעילויות החברתיות – שמן הנמנע לקיים בפורמט הלמידה מרחוק – יצר את הניתוק החברתי שהשפיע באופן ישיר על מוטיבציית הלמידה.
למידה מרחוק אחרי ימי קורונה
החזרה המדורגת לשגרה והפתיחה המחודשת של גני הילדים ובתי הספר, לא דחקה הצידה את נושא הלמידה מרחוק, אדרבה – ניתן לומר כי ההיפך הוא הנכון. הצורך בכלים טכנולוגיים מתקדמים המתכתבים עם צרכי השטח הפך ברור מאי פעם. ניכר כי בין אם יהיה מדובר בהתפרצות חוזרת של הנגיף ובין אם בסיבות אחרות, תלמידי ישראל זקוקים למערך למידה מרחוק שיהיה אפקטיבי, חווייתי ומהנה, ושייתן מענה לאתגרים אותם מנינו, ולקשיים נוספים.
Mic – המרכז לחדשנות מוניציפלית, מציג פתרונות טכנולוגיים בתחום החינוך, אשר בחלקם כבר מיושמים כבר בישראל, ונותנים מענה לצרכי הלמידה מרחוק, ולשיפור תשתיות החינוך בכלל.
לדוגמא, בין שלל הפתרונות ניתן למצוא את מערכת class me הפועלת בפלטפורמת מובייל, באמצעות אפליקציה המאפשרת תקשורת לימודית וחברתית גם יחד, המצוייה בכף ידו של כל תלמיד. המרחב הווירטואלי באפליקציה מאפשר תקשורת ישירה עם מורים מקצועיים; השתלבות בשיעורים במגוון נושאים; קבלת תמיכה פרטנית במחיר חברתי; שיח והעשרה בכתות וירטואליות; כלים למורים ולמנהלים לניתוח רמת הלימוד, וליצירת תכניות לימוד מתקדמות ועוד. המערכת פועלת בהצלחה במוסדות חינוך מובילים בארה”ב, ובכמאה וחמישים בתי ספר בישראל.
המרכז לחדשנות מוניציפלית מסייע לרשויות המקומיות בדרכם להטמעת כלים טכנולוגיים מתקדמים בתחום החינוך ובתחומים נוספים, והוא מהווה גורם מוביל ומתווך בין הרשויות המקומיות לזירה הטכנולוגית והחדשנית.
