26.03.2025

מניו־יורק: מצלמות ו-AI מנקות את נתיבי האוטובוס

מניו־יורק: מצלמות ו-AI מנקות את נתיבי האוטובוס

מחבר: MIC Team


תחום:

איך מצלמות על אוטובוסים שינו את התחבורה הציבורית בניו־יורק ומה אפשר ללמוד מזה בישראל?

בשנה האחרונה ניו־יורק עשתה קפיצה משמעותית באכיפה על נתיבי האוטובוס. מה שהתחיל כ־ABLE – מצלמות קבועות שאכפו רק נסיעה אסורה בנתיב – התרחב ל־ACE: מצלמות על גבי האוטובוסים עצמם, שמזהות גם חניה כפולה וחסימת תחנות לאורך הקו. השדרוג הזה קיבל גיבוי חקיקתי ויושם בהדרגה בכל חמשת הרובעים, עם חלון של 60 ימי אזהרה לפני תחילת הקנסות בכל מסלול חדש. מבחינת תפעול עירוני, זהו פתרון אלגנטי: האוטובוס אוכף תוך כדי תנועה, מבלי להמתין לפקח בצומת.

התוצאות הגיעו במהירות. ה־MTA וה־DOT מדווחים שבמסלולים שבהם הופעלו המצלמות המהירויות בנתיבי האוטובוס עלו, תאונות פחתו, וחסימות תחנות ירדו בצורה מורגשת. במקביל נקבעו מנגנונים ברורים לשמירה על אמון הציבור: שלב אזהרות לפני קנסות, בחינה אנושית של כל דוח לפני הנפקה, ויכולת צפייה בראיות לצד ערעור פשוט דרך פורטל העירייה. גם טעויות קרו בדרך – בסוף 2024 נחשף שכ־3,800 קנסות הונפקו בטעות עקב תכנות שגוי. הקנסות בוטלו, הכסף הוחזר, והאירוע הזה חידד עיקרון חשוב: אלגוריתם לא מחליף תהליך, אלא מחייב תהליך – עם תיעוד, בקרת אנוש ושקיפות מלאה לגבי שיעורי השגיאה.

גם המודל הכלכלי מעניין. בעוד ההכנסות ממצלמות קבועות ברחוב נכנסות לקופת העירייה, ההכנסות מהאכיפה שעל האוטובוס מופנות לקרן ייעודית לתחבורה. קרן זו משמשת את ה־MTA להפעלת המערכת ולשיפור השירות, כך שהתמריץ הכלכלי מנותב לא להגדלת “הקופה” העירונית אלא לשדרוג התחבורה הציבורית עצמה. מודל כזה יוצר מנגנון נכון יותר: שקיפות, חיבור בין הכנסות לביצוע, והשקעה חוזרת בציבור.

מה אפשר ליישם בישראל כבר מחר בבוקר? שלושה דברים עיקריים. ראשית, להפריד בין שלב אזהרות לשלב קנסות ולחייב “אדם בלולאה” לפני כל דוח. שנית, לפרסם דוח שקיפות חודשי עם נתוני אכיפה, שיעורי טעויות וזמני נסיעה לפני ואחרי – כי בלי נתונים לא נבנה אמון. ושלישית, לייעד את ההכנסות לשיפור התחבורה עצמה – הצללה בתחנות, המשכיות נתיבי העדפה, נגישות לנוסעים עם מוגבלות – בדיוק אותם מקומות שבהם ניו־יורק ראו את התועלת.

בסופו של דבר, הסיפור הניו־יורקי אינו רק על “עוד מצלמה”. זהו מהלך תרבותי ותפעולי שמראה איך טכנולוגיה משתלבת בתוך תהליך מסודר: יותר מהירות, פחות חסימות, יותר אמון ציבורי. אם נאמץ את הלקחים בזהירות ונשאיר את האנשים במרכז, גם אצלנו האוטובוסים ינועו מהר יותר והרחוב יעבוד לטובת כולם.